שיקים חוזרים- כשלון תמורה

שיקים חוזרים- כישלון תמורה

מהי טענת כישלון תמורה ומתי היא תעלה

כאשר מוגשת תביעה לביצוע שטר בלשכת הוצאה לפועל, לחייב יש את הזכות להגיש במסגרת 30 הימים מיום קבלת האזהרה לידיו התנגדות לביצוע שטר. אחת מהטענות הנפוצות בארסנל הטענות השונות להתנגדות לביצוע שטר היא טענת כישלון תמורה לצד טענות אחרות כגון טענת פרעתי. כישלון התמורה הוא למעשה אי עמידת הזוכה בהתחייבותו לספק את הסחורה בעד ערך השיק ומשכך עותר החייב לביטול הליך הגבייה ודחייתו על הסף.
טענת כישלון תמורה כאמור יש לעלות בתוך 30 ימים ממועד קבלת האזהרה או במסגרת הזמנים שנקבעו על ידי רשם הוצאה לפועל. יש לשים לב כי בהתאם לחוק הוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת השעה) התשפ"א – 2020, מועד הגשת ההתנגדות בתקופת הקורונה הוארך לתקופה של 60 ממועד קבלת האזהרה.
טענת כישלון תמורה יכולה להיות חלקית, דהיינו, עבור חלק מהתמורה ויכולה להיות מלאה הכול בהתאם לנסיבות המקרה. כאשר טענה זו עולה על ידי החייב, יש להיערך לה בהתאם באמצעות אסמכתאות ואישורים התומכים בגרסתו של הזוכה.

לחצו לקריאת המאמר ערבות אוואל – בשטר חוב ובשיקים – כל מה שצריך לדעת

מהי טענת כישלון תמורה -שיקים חוזרים

כאשר הזוכה מחזיק בידו שיקים חוזרים, אשר אמורים היו להיפרע במועד שהוסכם בין הצדדים אך לא נפרעו, ניתן יהיה להגיש בגינם בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל. טענת כישלון תמורה בהקשר של שיקים חוזרים תעלה על ידי החייב אשר יטען כי הזוכה לא מילא את חלקו בעסקה ולא סיפק את התמורה בגין השיקים שבידיו. טענה זו בדרך כלל תעלה כלפי חברה האוחזת בשיקים אך לא טרחה למלא את חלקה בעסקה ולא דאגה לספק את הסחורה שהתחייבה בגין השיקים שנמסרו לה.

מה ההבדל בין טענת כישלון תמורה חלקי קצוב לבין טענת כישלון תמורה לא קצוב

במסגרת הגשת ההתנגדות לביצוע שטר וכחלק מטענת כישלון תמורה, יכול החייב לעלות מספר טענות לכישלון העסקה אשר כל אחת תבחן לגופה בהתאם לנתונים הקיימים. טענת כישלון תמורה מתחלקת לשלוש טענות מרכזיות.
כישלון תמורה מלא – כאשר התמורה בגין השיקים שנמסרו לזוכה כלל לא נמסרה לחייב הרי שעומדות לו טענת כישלון תמורה מלא והוא יוכל לעלות טענה זו במסגרת ההתנגדות. טענה זו הינה הטענה הטובה ביותר לחייב אשר יוכל לטעון כנגד כל הסכום הנקוב בשיק. כישלון תמורה מלא יכול להיות אף במקרה בו החייב קיבל את התמורה אך מסיבות כאלה ואחרות ביטל את העסקה עם הזוכה כדין לפי חוק החוזים. ביטול העסקה לפי חוק תאפשר לחייב לטעון לכישלון התמורה.
כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב- מונח זה מתייחס לסחורה אשר התקבלה אצל החייב אך לאור העובדה כי מדובר בסחורה פגומה לא ניתן לדעת כעת מהו שווי הנזק. פעמים רבות לוקח זמן עד אשר ניתן להעריך במדויק את שווי הנזק שנגרם כתוצאה מהספקת הסחורה הפגומה. במקרה בו החייב טרם גיבש את נזקיו, תעמוד לו טענת כישלון תמרה חלקי לא קצוב.
כישלון תמורה חלקי קצוב – כישלון תמורה זה קל להערכה ושיערוך. בניגוד לכישלון תמורה לא קצוב, הרי שבמסגרת טענה זו יטען החייב לכישלון תמורה חלקי אשר ניתן לדעת מה שוויו. לרוב מדובר באספקת חלק מכמות הסחורה המוסכמת של מוצרים אשר שווים בערכם כך שבקלות בפעולה חשבונית פשוטה ניתן לדעת מה שווי התמורה שטרם נמסרה לחייב או מה שווי הסחורה הפגומה.
כפי שניתן לראות, קיימים שלושה מצבים עיקריים במסגרת טענת כישלון תמורה כאשר הקלאסי מבניהם הוא כישלון תמורה מלא במצב בו עסקת היסוד נכשלה והתמורה כלל לא נמסרה לחייב. יחד עם זאת, ישנם מצבי ביניים בהם המקרה המשפטי לא עונה על אף אחת מההגדרות שצוינו לעייל ובתי המשפט נדרשים להכריע בהם בהתאם לנסיבות המקרה, חוק החוזים וההיגיון הישר.
כך למשל, תלמידה בבית ספר למוסיקה אשר מסרה שיקים בתחילת הקורס אך בשל סיבות כאלה ואחרות החליטה לעזוב אותו מבעוד מועד האם תצטרך לשלם עבור כל השיקים שמסרה או שתוכל לטעון לכישלון תמורה מטעמים שיפורטו על ידה.

מיהו אוחז כשורה בשיק

היות ושיק הוא אמצעי תשלום מתגלגל ניתן בקלות להסבו לצד ג' אשר אוחז בשיק ומעוניין לפרוע אותו. בכדי שצד ג' יוכל לפרוע את השיק ולהתגבר על טענות שונות העולות מצד החייב במסגרת ההליך המשפטי, עליו לעמוד בתנאי החוק ולהחזיק בשיק באופן שיקנה לו הגנה מרבית.
כאשר עולה טענת כישלון תמורה הרי שטענה זו יפה כלפי בעל השיק (החייב) לבין בעל העסק או החברה אשר לא סיפקו את התמורה בגינה קיבלו את השיק לידם. טענה זו אינה מופנית כלפי צד ג' האוחז כדין בשיק שכן אין הוא קשור לטיב היחסים בין בעל השיק לבעל החברה. במקרה שכזה, האוחז בשיק יחשב כאוחז כשורה אם יעמוד בתנאי החוק כפי שנפרט מיד. ברוב המקרים, כאשר מדובר באחוז כשורה בשיק, בתי משפט יעדיפו את קיומו של השיק על פני טענת כישלון התמורה.

מהם התנאים של אוחז כשורה לעמוד בהם על מנת לגבור על טענת כישלון תמורה מלא או חלקי של בעל שיקים חוזרים
כפי שצוין בפסקה הקודמת, טענת כישלון תמורה אינה עוסקת בין צדדים קרובים דהיינו, אדם האוחז כשורה בשיק שהינו צד ג' לבין בעל החוב. יחד עם זאת, על מנת שהאוחז בשיק יוכל לגבור על טענת החייב לכישלון תמורה עליו להוכיח כי הוא מחזיק בו כשורה.
סעיף 28(א) לפקודות השטרות (להלן: "הפקודה") מגדיר זוכה אוחז כשורה כאדם הנוטל שיק כשהוא שלם ותקין לפי מראות והתקיימו בו התנאים הבאים:
• האוחז בשיק נטל אותו טרם שעבר זמנו והוא לא ידע כי השיק חולל קודם לכן.
• האוחז בשיק נטלו בתום לב ובעד ערך כספי וכאשר שמסרו לו את השיק לא ידע כי זכות הקניין של מוסר השיק פגומה.
אם כן, מלשונו של סעיף 28 אנו למדים כי אוחז כשורה בשיק צריך לוודא כי השיק חתום כנדרש, כל הפרטים הרלוונטיים מופיעים בו לרבות סכום כספי וכו' וכן הוא שלם ואינו קרוע. כמו כן, בכדי להתגבר על טענת כישלון תמורה, על האוחז בשיק להוכיח כי נטל אותו טרם מועד חילולו והוא לא ידע כי מי שמסר לו אותו איבד למעשה את הזכות הקניינית שלו עקב כישלון תמורה.

האם זוכה האוחז בשיק המוגדר כאוחז בעד ערך יוכל לגבור על טענת כישלון תמורה

במקרים מסוימים, צד ג' אשר נסוב על שמו השיק, עומד בתנאי של אוחז בעד ערך אך לא בתנאי של אוחז כשורה (השיק שלם ותקין). במשך שנים ארוכות, בתי המשפט היה נוהגים לפי הלכת גויסקי (ע"א 333/61 גויסקי נגד מאיר) אשר נקבע על ידי בית המשפט העליון. בהתאם להלכה זו, זכותו של אוחז בעד ערך תגבר על זכות בעל השיק הטוען לכישלון תמורה בתנאי שמועד קבלת השיק לידיו קדם למועד כישלון התמורה.
במילים אחרות, הלכה זו הסתפקה בתנאי של אוחז בעד ערך כתנאי יחידי כסיבה לגבור על טענת כישלון תמורה למרות שהאוחז בשיק אינו הוגדר כאוחז כשורה. הלכה זו הייתה נהוגה למעלה מ- 50 שנים עד למתן פסק דין חדש ומנחה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2015.
בפסק דין רע"א 8301/13 טל טרידינג נגד בנק לאומי, הפך בית המשפט העליון את ההחלטה הישנה והנהוגה וקבע כי כאשר האוחז בשיק אינו אוחז כשורה אלא רק אוחז בעד ערך, לא ניתן יהיה לגבור על טענת כישלון תמורה. לאור ההלכה החדשה, קמה חובת זהירות ייתרה על נוטל שיק לוודא כי הוא שלם ותקין לפי מראהו. חוסר תשומת לב בעניין זה, עלול להעמיד את האוחז בשיק במסלול התנגשות עם בעל השיק ובסופו של דבר אף לאבד אותו לטובת טענת כישלון תמורה.

לחצו לקריאת המאמר מה קורה כאשר לא מתבצע בזמן הליך של גביית חובות?

כיצד ניתן להתמודד הלכה למעשה עם טענת כישלון תמורה

פתיחת הליך גביית צ'קים חוזרים לא אחת גורמת לזוכה להתמודד עם שלל טענות העולות מצדו של החייב כלפי גביית השיק. כאשר הזוכה האוחז בשיק הינו אוחז כשורה, הרי שטרם נטילת השיק עליו לוודא את תקינתו של השיק ושלמותו לרבות כל הפרטים המופיעים עליו. מומלץ גם ליטול שיקים מוסבים רק מבעלי עסקים מוכרים, הידועים ככאלה שאין איתם בעיות ותקלות במסירת הסחורה ובתקינותה. נקיטת משנה זהירות בנטילת שיקים אלו בראש ובראשונה תצמצם את האפשרות לביטול השיק ובמידה והשיק בוטל, יוכל האוחז כשורה להתגבר על טענות החייב מכוח ההגנה הקיימת לו על פי חוק.
במידה ומדובר בבעל עסק או חברה הנוטלים שיקים כנגד הספקת תמורה. מומלץ לתעד ככל שניתן את אספקת התמורה לפרטי פרטים באמצעות חשבוניות או טפסים נלווים ובכך ניתן יהיה להתמודד כראוי עם טענת כישלון תמורה אשר תעלה במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר. תיעוד מסודר ומדויק יוכל בנקל להפריך את טענות החייב כולן או חלקן ובכך לקצר וליעל את הליך גביית השיק.

מה ההבדל בין טענת כישלון תמורה לבין טענת פרעתי

הן טענת כישלון תמורה והן טענת פרעתי שתיהן טענות שונות העולות על ידי חייב מסגרת התנגדות לביצוע שטר בהליך הוצאה לפועל. המשותף לשתי טענות אלו היא התגוננות החייב נגד הליך הגבייה שהזוכה פתח כנגדו.
בשונה מטענת כישלון תמורה, בטענת פרעתי, החייב אינו מעלה טענה בגין טיב התמורה שסופקה לו אלא טוען כי פרע את החוב במסגרת אמצעי תשלום אחר משטר החוב או השיק שהזוכה אוחז בידיו. כאשר עולה טענת פרעתי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי החייב להצביע באמצעות אסמכתאות כאלה ואחרות כי אכן פרע את החוב.
כאשר עולה טענת כישלון תמורה, מודה החייב כי לא פרע את החוב או לא עמד בהתחייבותו אך לטענתו פעל כך עקב אי מילוי חלקו של הזוכה בעסקה או לחילופין מילוי חלקי. במקרה שכזה, נטל ההוכחה ירבוץ על כתפי הזוכה אשר יצטרך להוכיח כי דאג למלא את חלקו בהתחייבות וסיפק את התמורה לחייב כפי שסוכם בניהם.