כאשר מגישים שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעקבות צ׳קים חוזרים, חשוב לדעת כיצד להתמודד עם התנגדות החייב למאמצי הגבייה הלגיטימיים של הזוכה. חייבים רבים מגישים התנגדות לביצוע שטר, תוך שימוש בטענות שחתימתם זויפה או שהשיק נחתם שלא בהרשאת החייב. ככל שטענות אלו יתקבלו, מאמצי הגבייה עלולים להיפגע. כתוצאה מכך, מומלץ להיוועץ עם עורך דין גביית שיקים חוזרים כבר מהרגע שהשיק הראשון חוזר. כך, ניתן לייעל את מאמצי הגבייה ולהגביר את הסיכויים לגבייה מקסימלית של החוב.
ממעוף הציפור – כיצד מתנהל הליך גביית צ׳קים חוזרים בהוצאה לפועל? מהי חתימה שזויפה בהתאם לפקודת השטרות? מהי המחאה שנחתמה שלא בהרשאה לפי פקודת השטרות? כיצד ניתן להתמודד עם טענות החייב?
על כל אלו ועוד תוכלו ללמוד במאמר הבא!
המשיכו לקרוא!
ממעוף הציפור – כיצד מתנהל הליך גביית שיקים חוזרים בהוצאה לפועל?
תפקידה של מערכת ההוצאה לפועל היא להיות רשות ממשלתית לגביית חובות חוקיים. כך, ככל שרשם ההוצאה לפועל יכריע לטובת הזוכה (האוחז בשטר) – ניתן יהיה לנקוט בהליכי גביית חוב. כאשר אדם מגלה שהוא מחזיק בידו המחאה שחוללה, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות הגשת ״בקשה לביצוע שטר״. לאחר הגשת הבקשה ישנה תקופת זמן המכונה ״תקופת האזהרה״ בה ניתנת לחייב הזדמנות להגיב לבקשה לביצוע שטר. במרבית המקרים החייב מגיש אחת מבין שתי בקשות – (1) ״בקשה בטענת פרעתי״ – במסגרתה החייב טוען שהוא פרע את החוב לזוכה ולכן אין הצדקה לקיום ההליך (2) ״התנגדות לביצוע שטר״ – במסגרתה החייב יכול להציג שלל טענות אשר פוגעות בכשרות השטר. טענות מקובלות הן שחתימת החייב זויפה או שההמחאה ניתנה לזוכה על ידי צד ג׳ ללא הרשאת החייב.
תפקידו של עורך דין גביית שיקים חוזרים הוא להתמודד עם טענות החייב ולהחזיר את תיק ההוצאה לפועל למסלול המאפשר לגבות צ׳קים חוזרים במהירות האפשרית.
לחצו לקריאת המאמר שיקים חוזרים- שאלות ותשובות
בהמשך לאמור לעיל, זיוף חתימות וחתימה ללא הרשאה הינן טענות שהחייב מעלה על מנת לבסס את התנגדותו לביצוע השטר. ככל שטענות אלו יתקבלו הליך גביית צ׳קים חוזרים עלול להיפגע. כתוצאה מכך, יש חשיבות לכך שזוכים יכירו את משמעות הטענות וידעו כיצד ניתן להתמודד עמן.
מהי חתימה שזויפה או שנחתמה שלא ברשות בהתאם לפקודת השטרות?
סעיף 23 לפקודת השטרות קובע כי:
״23. (א) חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו. במידה והחייב יוכיח שמדובר בחתימה מזוייפת או שהחתימה על גבי השטר נעשתה שלא בהרשאה – סביר להניח שההתנגדות לביצוע השטר תתקבל. כתוצאה מכך, הזוכה עלול לעמוד בפני שוקת שבורה.
כיצד ניתן להתמודד עם טענות זיוף או חתימה שלא בהרשאת החייב?
התמודדות עם טענות זיוף
בלא מעט מהמקרים, החייב, באופן חסר תום לב, מעלה טענות זיוף במטרה לעכב את הליכי הגבייה. תפקידו של עורך דין גביית שיקים חוזרים יהיה להפריך את טענת הזיוף. ניתן לעשות זאת תוך הצגת ראיות נגדיות – כך למשל, באמצעות חוות דעת מומחה, הזוכה יכול להציג מסמכים אחרים עליהם חתם החייב אשר מאמתים את חתימתו עם החתימה על גבי השטר. כאשר רשם ההוצאה לפועל יתרשם מכך שטענת החייב לזיוף חתימתו היא שקרית – לא יהיה מנוס מדחיית ההתנגדות לביצוע שטר והשבת תיק ההוצאה לפועל למסלול גביית החוב.
לחצו לקריאת המאמר מה קורה כאשר לא מתבצע בזמן הליך של גביית חובות?
התמודדות עם טענות חתימה ללא הרשאה
באופן הגיוני מאוד, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם טענה שהשטר נחתם ללא הרשאת החייב היא להראות בדיוק את ההפך – שהשטר נחתם מכוח הרשאת החייב. לפי סעיף 24 לפקודת השטרות: ״חתימה בתוקף הרשאה כוחה כהודעה שרשותו של המורשה לחתום מוגבלת היא, ואין החתימה מחייבת את המרשה, אלא אם פעל המורשה במעשה החתימה בגבולות רשותו ממש״. הסעיף קובע כי ניתן לחתום על שטר בשם אדם אחר, כל עוד החותם קיבל את הרשאה מבעל ההמחאה המקורי. לפי סעיף זה, יש לבסס מעין יחסי שליחות בין בעל ההמחאה (השולח) לבין האדם שחתם על ההמחאה שניתנה לזוכה (השלוח).
בית המשפט הרחיב את הפרשות למונח ״הרשאה״ מעבר למקרים שבהן יש הסכמה מפורשת בכתב. בית המשפט יבחן את הנסיבות שהובילו לחתימה על גבי השטר ועל בסיסן עשוי לקבוע שאכן התקיימה הרשאה. ככל שיש מודעות והסכמה בפועל של החייב לכך שצד ג׳ מבצע שימוש בהמחאותיו – מדובר בחתימה מכוח הרשאה. ניתן לבסס טענה זו באמצעות הצגת המחאות נוספות שכובדו על ידי הבנק ונושאות את חתימתו של אותו צד ג׳. עצם העובדה שהשיקים כובדו, ובעל השטר המקורי לא טען לכך שהחתימה נעשתה בלא הרשאתו במקרים הקודמים – מבססת את טענת הזוכה שחתימת השלוח על השטר נעשתה מכוח הרשאה.
חשוב לציין – במידה ויש חתימה מכוח הרשאה, יש להגיש את הבקשה לביצוע שטר נגד השולח ולא נגד השלוח.
כך למשל, במידה ושיקים שניתנו על ידי בעל שחתם בשם אשתו לא יכובדו על ידי הבנק, הזוכה אשר אוחז בשטר יוכל לתבוע את פירעון החוב מהאישה ולא מהבעל.
ניסים שופן, עורך דין גביית שיקים חוזרים, מתמחה במגוון סוגיות הדין האזרחי בכלל ובדיני גביית חובות בפרט. לאורך העשורים האחרונים, עורך הדין שופן ביצע גבייה מלאה של צ׳קים חוזרים עבור לקוחותיו הרבים, וזאת לשביעות רצונם המלא!
צרו קשר ונסייע לכם ולכן לבצע גביית חובות כתוצאה משיקים חוזרים בצורה מהירה ויעילה!
נשמח לעמוד לשירותכם!
