בעקבות בעיות רבות ומתמשכות של אי תשלום בזמן לספקים, הבינה מדינת ישראל כי חייבת היא לשנות את כללי המשחק ולצאת לעזרתם מתוך רצון לשמור עליהם ולהגן על זכויותיהם. חוק מוסר תשלומים נחקק לצורך ולמטרת סיוע והגנה לספקים הנותנים שירות לעסקים ולגופים ציבוריים שונים לרבות משרדי ממשלה.
חוק זה, נועד להבטיח את מוסר התשלומים אשר יינתנו לספקים תוך קביעת פרק זמן קצוב לביצוע התשלום כאשר חריגה ממנו תגרור הצמדת התשלום לרבית הקבועה בחוק. כפי שנראה מיד, רצונו הטוב של המחוקק לסייע ולשמור על הספקים לא בהכרח הביא לתוצאה המתבקשת וגם בימים אלו לא מעט ספקים מתמודדים עם אי תשלום הכספים המגיעים להם.
מהו חוק מוסר תשלומים ומהי מטרתו
סעיף 1 לחוק מוסר תשלומים לספקים תשע"ז – 2007 מגדיר את מטרת החוק באופן הבא:
"מטרתו של חוק זה להסדיר ביצוע תשלומים לספקים בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה."
בשנת 2017 לאחר שהגורמים הרלוונטיים הבינו כי קיימת בעיה רחבת היקף בכל הנוגע למוסר תשלומים לספקים אגב השירות שהם מספקים, הוחלט לחוקק חוק אשר יעגן וישמור על זכויותיהם ויקבע את המועדים אשר על בעל העסק או הגוף הציבורי לשלם לספק את שכרו. יש לציין כי חוק זה אינו עוסק בעניין גביית חובות שכן כאשר חוב כספי אינו משולם כלל, יש לפנות ללשכת הוצאה לפועל לפירעון החוב ובמקרים אחרים כשלא ניתן לעשות זאת, להגיש תביעה כספית לבית המשפט.
מוסר תשלומים כשמו כן הוא לוודא כי בעל העסק או הגוף הציבורי אשר צרך שירות מהספק יעמוד בהתחייבויותיו וישלם לו את שכרו במסגרת זמנים הקבועה בחוק. חריגה ממסגרת זמנים זו כפי שנראה מיד, תגרור הצמדת החוב לריבית ופיגורים הקבועה בחוק.
חוק זה יצא לדרכו לאחר שהובן כי מוסר התשלומים של בעלי העסקים בישראל בעייתי ולא אחת ספקים שונים נאלצים לקחת הלוואות מהבנק לצורך המשך קיומם הכלכלי. שיטת שוטף פלוס 60 או דחיית התשלומים על ידי בעל עסקים שונים למועד לא ידוע פגעו אנושות בספקים אשר לא ידעו מתי יוכלו לקבל את שכרם ובעקבות כך נוצרה להם לא אחת בעיית תזרים מזומנים שהעמידה אותם בסכנה.
לחצו לקריאת המאמר עורך דין שיקים חוזרים מה שצריך לדעת
עיקרי החוק ונקודות רלוונטיות
בהתאם לחוק כאמור, כל חוזה שנחתם בין ספק לגוף ציבורי / ממשלתי, מוסד להשכלה גבוה או בעל עסק פרטי וכו' לאחר חקיקת החוק, מחייב את הצדדים לפעול לפיו. באופן כללי, חוק זה מסדיר את מועדי התשלומים אשר על צורך השירות לוודא כי התשלום יעבור לידי הספק. בהתאם לסעיף 3 לחוק הנ"ל, מועדי התשלום לספקים יתבצעו כדלקמן:
- "מזמין שהוא רשות מדינה, משרד ממשלתי, המועצה להסדר ההימורים בספורט או מפעל הפיס, שהתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עסקה, ישלם לספק את התמורה בעד העסקה באחד המועדים המפורטים להלן: אם התקופה לתשלום לספק נספרת ממועד המצאת החשבון לא יאוחר מ-45 ימים מהמועד שבו הומצא למזמין החשבון. אם התקופה לתשלום לספק נספרת מתום החודש שבמהלכו הומצא החשבון למזמין, לא יאוחר מ-30 ימים מתום אותו החודש." במילים פשוטות, בעל עסק שהוא רשות ממשלתית חייב להעביר לספק את התשלום באמצעות אחת משתי האפשרויות הבאות: שוטף פלוס 30 או בתוך 45 ימים מהמועד שהומצא לו החשבון עבור השירות.
- מזמין שהוא מוסד להשכלה גבוהה כגון אוניברסיטה או מכללה, ישלם לספק את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא לו החשבון אלא אם כן קבעו מועד אחר לתשלום השכר באישור מיוחד שניתן. במילים פשוטות, על המוסד להשכלה גבוהה לשלם לספק את שכרו שוטף פלוס 45.
- רשות מקומית כגון עירייה, מועצה וכו' ישלמו לספק את שכרו שוטף פלוס 45. כאשר מדובר בעסקה אשר עניינה ביצוע עבודה הנדסת בניין, על הרשות לשלם לספק את שכרו שוטף פלוס 80.
- עסקים פרטיים אשר התקשרו עם ספק לצורך קבלת שירות, עליהם לשלם לו את שכרו במסגרת תנאים של שוטף פלוס 45 אלא אם קבעו הצדדים מפורשות בחוזה מועד אחר לתשלום החוב.
בעל עסק או גוף ציבורי לא עמדו בהוראות החוק, מה ניתן לעשות?
אי עמידה בהוראות החוק ואי תשלום החוב לספק במסגרת הזמנים הקבועה לעייל תעמיד את החוב כולו בתוספת הצמדה וריבית וככל וחלפו 30 ימים מהמועד האחרון לתשלום החוב, תתווסף גם ריבית פיגורים הקבועה בחוק.
לכאורה, מדובר בסנקציה כבדת משקל האמורה לסייע לספקים לקבל את שכרם במסגרת זמנים ראויה וקצובה מראש אך כפי שנראה מיד, חוק זה למעשה נושא בתוכו דבש ועוקץ. אמנם, מטרת החוק הינה מטרה נכונה ומבורכת אך לא אחת מטרותיו אינן מיושמות ולמעשה ניתן לעקוף אותו באמצעות דרכים כאלה ואחרות. נזכיר כבר עתה כי חוב כספי אשר אינו משולם במסגרת זמנים אלו, ניתן לאכיפה באמצעות הגשת תביעה מתאימה ע"י עורך דין גבייה לבית המשפט ועמידה על כך כי בעל העסק ישלם אף את הריבית והפיגורים שהתווספו לחוב.
האם חוק מוסר תשלומים יעיל ואפקטיבי? מהן נקודות התורפה שלו?
קביעת המחוקק כי על בעלי עסקים או גופים ציבוריים להעביר לידי הספקים השונים את שכרם במסגרת זמנים קצובה הקבועה בחוק היא דבר מבורך אך בפועל, פעמים רבות הוראות החוק אינן מיושמות ואינן נאכפות על ידי איש. נקודות התורפה העיקריות של חוק זה הינן כדלקמן:
- פעמים רבות ספקים שונים כלל אינם מודעים לזכויותיהם על פי חוק ואינם עומדים על תשלום הקנסות שהטיל המחוקק על בעלי העסקים ככל ואלו יאחרו בתשלום החוב. בחלק מהמקרים, הספקים כלל אינם מעוניינים לבקש את הריבית והפיגורים שהתווספו לחוב המקורי שמא יחסיהם עם בעל העסק או הגוף הציבורי יפגעו.
- בהתאם לסעיף 3(4)(ז) לחוק מוסר תשלומים, ניתן לעקוף את הוראות החוק באמצעות הסכמות בין הצדדים למועדי תשלום שונים אשר יקבעו בחוזה. לא אחת, עסקים גדולים עורכים חוזים שונים עם הספקים הקובעים מועדי תשלומים שונה מזה שקבע המחוקק. ספקים החוששים להמשך קישרם העסקי עם אותו גוף, בלית ברירה יסכימו לתנאים שזה הציב ובלבד שעבודתם לא תפגע. אמנם, מדובר במעין ניצול כוחו של הגוף מקבל השירות לרעה אך ככל והספק יסכים לתנאיו, לא ניתן יהיה לאכוף את החוב בהליך משפטי.
לחצו לקריאת המאמר מה ההבדל בין אוחז כשורה לבין אוחז בעד ערך על פי פקודת השטרות?
ובכל זאת איך חוק מוסר תשלומים מסייע לספקים לקבל את שכרם בזמן
למרות נקודות התורפה הקיימות בחוק מוסר תשלומים, ניתן באמצעותו להשיג תנאים טובים יותר לעסקה במעמד החתימה על החוזה. העובדה כי החוק קובע מועדים מדויקים וספציפיים לתשלום החוב, יכולה לסייע ולעזור לספקים להתמקח על תנאי העסקה ולקבוע את גובה הריבית אשר תעמוד לצד החוב אילו לא יפרע במועדו. הוראות חוק זה מעמידות את הספקים בנקודת פתיחה טובה יותר בניהול המשא ומתן שינהלו עם הגופים צורכי השירות מאשר היה קודם לכן טרם נכנס החוק לתוקפו.
חוק מוסר תשלומים אף מבטיח לספקים הצלחה גבוהה יותר אם וכאשר יאלצו לפנות לערכאות משפטיות באמצעות עורך דין גביית חובות כאשר בעל העסק לא יעמוד בתשלום החוב במסגרת הזמנים שהחוק קובע. העובדה כי בעל העסק חשוף לתביעה משפטית לאור העובדה כי לא עמד בהוראות החוק, תדרבן אותו להעביר לספק את שכרו במועד ובכך להימנע מפתיחת הליכים משפטיים מיותרים.
