גילוי מסמכים בתביעה כספית הוא למעשה הליך הנועד לייעל את הדיון המשפטי ולהפוך אותו לצודק יותר ונגיש לבעלי הדין. מטרת גילוי המסמכים בתביעה כספית נועדה לשמור על עיקרון האמת והצדק אשר הינו נשמת אפו של המשפט הישראלי. במסגרת גילוי מסמכים, יעביר כל בעל דין לצד שכנגד רשימת מסמכים המתעדת את המסמכים הנמצאים ברשותו או במידה ואינם ברשותו את הסיבה לכך.
בעל דין אשר סבור כי הצד שכנגד לא העביר לידיו את מלוא המסמכים הנמצאים בידיו, רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט למתן צו המורה לצד שכנגד למסור לידיו את המסמך או המסמכים. במאמר זה נראה כיצד מתבצע הליך גילוי מסמכים במסגרת גביית חובות בבית משפט. נראה גם מהן האפשרויות העומדות לבעל דין הסבור כי הצד שכנגד לא העביר לידיו את מלוא המסמכים הנמצאים ברשותו וכן מהן הסנקציות אשר תוטלנה על בעל דין המסרב לפעול בהתאם להליך זה.
מהו הליך גילוי מסמכים ומה מטרתו
לאחר הגשת כל כתבי בי דין (כתב תביעה וכתב הגנה או כתב טענות אחר) לתיק בית המשפט, על הצדדים להחליף ביניהם תצהיר גילוי מסמכים המאמת את רשימת המסמכים הנמצאת בידם. מטרת גילוי מסמכים בשלב זה של ההליך המשפטי הוא לחשוף את קלפי הצדדים ובכך להגיע לדיון המשפטי ערוכים ומוכנים ללא הפתעות.
עיקרון המשפט הישראלי הוא עיקרון החותר למיצוי האמת והצדק על פני כל דבר אחר ומשכך סבר המחוקק כי בחשיפת הקלפים של הצדדים זה בפני זה, ניתן יהיה לשאוף לשלמות ההליך ולמיצוי האמת והצדק. פעמים רבות חשיפת מסמך כזה או אחר עלולה לפגוע בבעל הדין אשר חשף את המסמך. המחוקק אשר הבין זאת, בחר לאזן בין האינטרסים השונים ואפשר לבעל דין להתנגד להגשת המסמך ולנמק בפני בית המשפט את סירובו.
לחצו לקריאת המאמר חקירת יכולת בהוצאה לפועל על מנת לגבות חוב הלכה למעשה
כיצד מתבצע הליך גילוי מסמכים
כפי שנראה מיד, הליך גילוי מסמכים מתבצע באמצעות החלפת תצהירים בין הצדדים המפרטים את רשימת המסמכים הקיימת בידם. תצהיר המפרט את רשימת המסמכים יערך באמצעות עורך דין גבייה המייצג את בעל הדין ויועבר ישירות לבא כוחו של הצד שכנגד. תקנה 57 לתקונת סדר דין אזרחי החדשות (תקסד"א) קובעת בעניין גילוי מסמכים כדלקמן:
"לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך."
תקנה 57 לתקנות קובעת כי בתוך 30 ימים מהמועד של הגשת כתב הטענות האחרון בתיק (לרוב מדובר בכתב הגנה), על הצדדים להעביר איש לרעהו תצהיר המאמת את כל המסמכים הנמצאים בידיהם. ככל והמסמך לא מצוי עוד בידי אחד הצדדים, עליו לפרט בתצהיר מדוע מסמך זה אינו בשליטתו. יש לשים לב כי מדובר בחובה של בעלי הדין להמציא לבעל הדין שכנגד תצהיר לגילוי מסמכים ואין בעל הדין צריך לפנות בבקשה לקבלת תצהיר זה.
אלו מסמכים עלול בעל דין להידרש להמציא על ידי הצד שכנגד
באופן עקרוני, תצהיר גילוי מסמכים יאמת את המסמכים הנוגעים לכתב התביעה ויורדים לשורשו של עניין. לדוגמה, כאשר מוגשת תביעה כספית הנוגעת לחוב כספי הנובע מעסקה כלשהי שהתבצעה בין הצדדים, הרי שהצדדים יחליפו תצהיר גילוי מסמכים הנוגע לאסמכתאות הקשורות לעסקה כגון חשבוניות, תרשומות פנימיות וכו'. צד הסבור כי בידי בעל דין מסמך רלוונטי להוכחת התביעה, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמך.
בקשה לגילוי מסמכים נוספים
צד אשר סבור כי הצד שכנגד לא המציא לו את מלוא המסמכים הנדרשים, רשאי לפנות לבית המשפט בהתאם לתקנה 49(ג) לתקסד"א בבקשה לגילוי מסמכים לא יאוחר מ- 20 ימים ממועד קביעת ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק. במסגרת הבקשה, יפרט בעל הדין באמצעות עורך דין גבייה המייצג אותו, את הנחיצות בגילוי המסמך והצורך שלו לחשיפת האמת בעניין התביעה המתנהלת.
בקשה לגילוי מסמך ספציפי אל מול בקשה לגילוי מסמכים כללית
פעמים רבות, בעל דין אינו יודע בדיוק אלו מסמכים קיימים בידי בעל הדין שכנגד היכולים לסייע לו בהוכחת התביעה. במקרים שונים, כאשר ידוע וברור איזה מסמך זקוק בעל הדין מהצד שכנגד, המקרה פשוט יותר וניתן לפנות ישירות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמך ספציפי. בהתאם לפסיקה הנוגעת בדבר, בקשה לגילוי מסמך ספציפי צריכה להיות מנומקת היטב ומסבירה מדוע בעל דין זקוק למסמך וכיצד גילויו יועיל לקידום ההליך המשפטי וחשיפת האמת.
כאשר מדובר בבקשה לגילוי מסמכים כללית, הנטייה הינה לגמישות קלה בעניין ודי כי המבקש יצביע על רלוונטיות של המסמך לתביעה המתנהלת. העיקרון העומד מאחורי גמישות זו היא העובדה כי בקשה לגילוי מסמכים נעשית בשלביו הראשונים של ההליך המשפטי. בשלב זה, בעל הדין אינו יודע מהם מלוא המסמכים הקיימים בידי הצד שכנגד וכן איזה מסמך רלוונטי להוכחת תביעתו. די כי המבקש יצביע על קשר כלשהו בין המסמך לתביעה על מנת שבקשתו תתקבל.
בקשה לגילוי מסמך ספציפי או מסמכים כללים תלויה במתרחש בתיק ובנסיבות בעניין. יש לזכור כי "מסע דייג" לא יתאפשר על ידי בית המשפט וכי צד אשר מעוניין "לדוג" מסמכים מהצד שכנגד ללא מטרה וללא תכלית לא יקבל את אישור של בית המשפט לכך. ככל ובעל דין יודע כי בידי הצד שכנגד מצוי מסמך אשר יש ביכולתו לסייע לו בניהול התביעה וחשיפת האמת, מומלץ לו להגיש בקשה לגילוי מסמך ספציפי ולפרט בפני בית המשפט את המניעים לבקשתו.
לחצו לקריאת המאמר עורך דין גבייה – האם עורך דין באמת יכול לגבות עבורך את הכסף שמגיע לך?
הסנקציות המשפטיות על בעל דין אשר אינו פועל לגילוי מסמכים
ככל ובעל דין אינו פועל בהתאם לתקנה 57 לתקסד"א ואינו מגלה מסמך או מסמכים הנמצאים ברשותו, רשאי בית המשפט להטיל עליו את הסנקציות הבאות:
- לחייבו בהוצאות משפט לטובת הצד שכנגד. במקרים חריגים כאשר בית המשפט נוכח לדעת כי בעל הדין פועל ממנעים זרים ואינו מגלה מסמך המצוי ברשותו, רשאי הוא אף למחוק על הסף את כתב הטענות של בעל הדין.
- בעל דין אשר לא יגלה מסמך במסגרת הליך גילוי מסמכים, לא יהיה רשאי להציג את המסמך האמור אלא ברשות בית המשפט ולאחר שיסביר מדוע לא פעל לגילוי המסמך בהליך המקדים כפי שמצופה היה ממנו לעשות.
הסנקציות המוטלות על ידי בית המשפט במקרה של צד סרבן יכולות להשליך על ההליך כולו. ככל ואחד מהצדדים מסרב להציג מסמך כלשהו הרי שלאחר מכן לא יוכל לעשות בו שימוש ואם ירצה להציגו בפני בית המשפט ניתן יהיה להתנגד לכך. הליך גילוי מסמכים דורש הכרת ההליך המשפט והבנת המטריה כולה על בוריה. להליך זה השפעה ישירה על ניהול התביעה כולה ויכולת התמודדות עם ראיותיו של הצד שכנגד והטענות השמורות עמו, יש לפעול בזהירות כאשר נמצאים בשלב זה וכן לוודא כי הוא מתבצע באמצעות עורך דין מקצועי הבקיא במלאכתו.
