פורסם ביום 09.02.26

טענת קיזוז בתביעה כספית: המדריך המלא להגנה, התקפה ומה שביניהן

מאת: עורך דין ניסים שופן מ- shopenlaw.com

הגשת תביעה כספית נתפסת לעיתים על ידי התובע – בין אם הוא ספק, נותן שירות או מלווה – כסוף פסוק של מערכת יחסים עסקית כושלת. ההנחה היא פשוטה: "השירות ניתן, החשבונית יצאה, הכסף לא שולם – ולכן בית המשפט יפסוק לטובתי". אולם, המציאות בבתי המשפט בישראל מורכבת הרבה יותר. לא אחת, התובע מופתע לגלות כי הנתבע לא רק מכחיש את החוב, אלא שולף מהשרוול טענה משפטית שעלולה להפוך את הקערה על פיה: טענת הקיזוז.

טענת הקיזוז היא אולי טענת ההגנה הנפוצה ביותר בסכסוכים מסחריים, אך היא גם אחת הטענות שהכי קשה לנהל בצורה נכונה. עבור עורך דין גבייה מיומן, ההתמודדות עם טענת קיזוז היא רגע המבחן של התיק. זהו הרגע שבו התיק עובר מחישוב אריתמטי פשוט של חובות למערכה משפטית על פרשנות חוזים, דיני ראיות וסדרי דין.

במאמר מקיף זה נצלול לעומקה של טענת הקיזוז מכוח סעיף 53(א) לחוק החוזים, נבין את ההבדל התהומי בינה לבין תביעה שכנגד, ונחשוף כיצד עורך דין תביעות כספיות מפרק את הטענה לגורמים וממוטט את קו ההגנה של החייב.

הלב הפועם של הטענה: סעיף 53(א) לחוק החוזים

הבסיס הנורמטיבי לכל דיון בקיזוז מצוי בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. סעיף 53(א) קובע את הכללים המהותיים:
"חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."
מקריאה מדוקדקת של הסעיף, אנו למדים כי המחוקק יצר שתי "מסלולי קיזוז" נפרדים, כאשר ההבחנה ביניהם היא קריטית להצלחת או כישלון הטענה:

המסלול המקל: חיובים מתוך עסקה אחת

כאשר החוב של הנתבע (למשל, אי תשלום על סחורה) והחוב שהוא טוען שיש לתובע כלפיו (למשל, נזק שנגרם לאותה סחורה) נובעים מאותה מסגרת עסקית ("עסקה אחת"), החוק מתיר קיזוז רחב. במצב זה, ניתן לקזז גם חיובים שאינם קצובים – כלומר, סכומים שדורשים הערכה, שומה או חוות דעת מומחה כדי לקבוע את גובהם (כגון עוגמת נפש, פגיעה במוניטין או אובדן רווחים עתידיים).

המסלול המחמיר: חיובים שלא מתוך עסקה אחת

כאן החוק מציב תמרור עצור. אם הנתבע מנסה לקזז חוב מעסקה אחרת לגמרי (למשל, "אתם תובעים אותי על שכירות, אבל אני מקזז חוב שאתם חייבים לי על הלוואה פרטית מלפני עשור"), הוא חייב להוכיח שמדובר ב"חיוב קצוב" בלבד.
מהו חיוב קצוב? הפסיקה קבעה כי סכום קצוב הוא סכום שניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בהערכה שיפוטית. חשבונית מס שלא שולמה היא סכום קצוב; טענה ל"נזק תדמיתי" אינה סכום קצוב. עורך דין תביעות כספיות המייצג תובע יזהה מיד ניסיון לקזז נזק בלתי קצוב מעסקה נפרדת ויבקש למחוק את הטענה על הסף.
הדילמה האסטרטגית: טענת קיזוז או תביעה שכנגד?
אחת הסוגיות המבלבלות ביותר עבור נתבעים (ואף עבור עורכי דין שאינם עוסקים בתחום הליטיגציה ביומיום) היא ההבחנה בין העלאת טענת קיזוז בכתב ההגנה לבין הגשת תביעה שכנגד. למרות ששתי הפעולות נועדות להפחית את הסכום שהנתבע ישלם בסופו של יום, מדובר בשני יצורים משפטיים שונים לחלוטין עם השלכות דרמטיות.

להלן ההבדלים המרכזיים שכל עורך דין גבייה חייב להכיר:

1. מעמד משפטי: מגן מול חרב
טענת קיזוז (המגן): זוהי טענת הגנה נטו. תכליתה היא לאפס את החוב או להפחיתו. אם בית המשפט מקבל את טענת הקיזוז במלואה, התביעה נדחית והנתבע לא משלם דבר – אך הוא גם לא מקבל דבר מהתובע (גם אם סכום הקיזוז גבוה מסכום התביעה). הקיזוז הוא "תקרת זכוכית" שמוגבלת לגובה התביעה המקורית.
תביעה שכנגד (החרב): זוהי תביעה עצמאית לכל דבר ועניין, המוגשת במסגרת אותו הליך. הנתבע הופך לתובע. אם סכום התביעה שכנגד גבוה מהתביעה המקורית, הנתבע יכול לצאת מהמשפט עם פסק דין שמחייב את התובע המקורי לשלם לו כסף.
2. סוגיית האגרה
טענת קיזוז: אינה דורשת תשלום אגרת בית משפט. זהו יתרון עצום לנתבעים הנמצאים בקשיים תזרימים.
תביעה שכנגד: מחייבת תשלום אגרה מלאה (בדרך כלל 2.5% מסכום התביעה שכנגד). לעיתים, עלות האגרה מרתיעה נתבעים מלהגיש תביעה שכנגד, והם מסתפקים בטענת קיזוז.
3. נטל הראיה וסדר הדין
בשני המקרים נטל ההוכחה מוטל על הטוען (הנתבע), אך הדינמיקה שונה. בתביעה שכנגד, התיק מתנהל כמעט כשני תיקים נפרדים המאוחדים דיונית. בטענת קיזוז, הדיון בקיזוז הוא חלק אינטגרלי מההגנה. עורך דין תביעות כספיות ידע לנצל זאת: אם התובע המקורי מחליט למחוק את תביעתו, טענת הקיזוז נופלת יחד איתה (שכן היא רק טענת הגנה), בעוד שתביעה שכנגד נשארת עומדת וקיימת וממשיכה להתברר.
4. התיישנות
זהו אולי ההבדל הדרמטי ביותר. סעיף 4 לחוק ההתיישנות קובע כי "בתביעה שכנגד וקיזוז, לא תישמע טענת התיישנות… אם נושאן הוא אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות". כלומר, ניתן לקזז חוב שהתיישן אם הוא מאותה עסקה. אולם, לא ניתן להגיש תביעה שכנגד על חוב שהתיישן (אלא אם התביעה והתביעה שכנגד הן באותו נושא ממש).

כיצד עורך דין גבייה מתמודד עם טענת קיזוז?

כאשר מוגשת תביעה כספית והנתבע מעלה טענת קיזוז, התובע עלול להרגיש מאוים. כאן נכנס לתמונה הניסיון של עורך הדין המייצג. הטיפול בטענת קיזוז דורש אסטרטגיה של "פירוק מוקשים". להלן השלבים המרכזיים:
שלב א': דרישת הפירוט
הטעות הנפוצה ביותר של נתבעים היא העלאת טענת קיזוז כללית: "התובע גרם לי נזקים של 100,000 ש"ח ולכן אני מקזז". הפסיקה הישראלית (ובפרט הלכת מנחם סמואל נ' ישראל חממי) קבעה כלל ברזל: טענת קיזוז חייבת להיטען ברמת פירוט של כתב תביעה.
המשמעות היא שהנתבע לא יכול לזרוק מספרים לאוויר. עליו לפרט את סכום הקיזוז במדויק, להציג את התחשיב, לצרף אסמכתאות ולהסביר את הבסיס המשפטי.
עורך דין גבייה מנוסה יגיש מיד בקשה למחיקת טענת הקיזוז על הסף בשל היעדר פירוט, או לחלופין ידרוש "פרטים נוספים" בצורה אגרסיבית שתוכיח לבית המשפט שלטענה אין רגליים וידיים.
שלב ב': ניתוק הקשר הסיבתי (הפרדת עסקאות)
אם הנתבע הצליח לפרט את הטענה, השלב הבא הוא לנתק את הקשר בין החיובים. עורך הדין ינסה לשכנע את בית המשפט שמדובר ב"עסקאות נפרדות".
לדוגמה: בתביעה של בנק נגד לקוח על יתרת חובה בחשבון, הלקוח עשוי לטעון לקיזוז בגין ייעוץ השקעות רשלני שניתן לו לפני שנים בתיק ניירות ערך אחר. עורך הדין של הבנק יטען שמדובר בשתי מערכות יחסים נפרדות (עו"ש מול השקעות), ולכן אם הנזק אינו קצוב – לא ניתן לקזז. הצלחה בטיעון זה מובילה לרוב לקבלת התביעה המקורית במלואה.
שלב ג': מתקפה ראייתית
מאחר ונטל ההוכחה בקיזוז הוא על הנתבע, עורך הדין של התובע ימקד את החקירה הנגדית בנקודות התורפה של הקיזוז:
"מדוע לא שלחת הודעת קיזוז בזמן אמת?" (מעיד על חוסר תום לב).
"מדוע המשכת לקבל שירות אם נגרם לך נזק?"
"האם דיווחת על הנזק הזה לרשויות המס או בדו"חות הכספיים שלך?" (אם לא, כנראה שהנזק לא באמת קיים).

קיזוז בחדלות פירעון: כללי משחק שונים

חשוב לציין כי כאשר אחד הצדדים נכנס להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל או פירוק חברה), כללי הקיזוז משתנים מהקצה אל הקצה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מציב תנאים נוקשים יותר לקיזוז, במטרה למנוע העדפת נושים אסורה. עורך דין תביעות כספיות חייב להיות ער לכך שאם הנתבע או התובע נמצאים בקשיים כלכליים, סעיף 53(א) לחוק החוזים כפוף להוראות הספציפיות של דיני חדלות הפירעון, ולעיתים זכות הקיזוז נשללת לחלוטין כדי להגן על קופת הנושים הכללית.

סיכום: אל תתנו לקיזוז להרתיע אתכם

טענת הקיזוז היא כלי משפטי לגיטימי וחשוב, אך בידיים לא מיומנות היא הופכת לחרב פיפיות. עבור תובעים המבקשים לגבות את כספם, המפגש עם טענת קיזוז אינו סוף העולם, אלא רק עוד משוכה בדרך – משוכה שניתן לעבור בעזרת ייצוג משפטי מדויק.
ההבחנה בין קיזוז לתביעה שכנגד, ההתעקשות על פירוט ראייתי ברמת "כתב תביעה", והיכולת להבדיל בין חיובים קצובים לשאינם קצובים – כל אלו הם הכלים בארסנל של עורך דין גבייה. כאשר התיק מנוהל נכון, טענות קיזוז רבות מתגלות כניסיונות סרק לדחיית הקץ, ובית המשפט לא מהסס לדחות אותן ולפסוק את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט ריאליות.
אם אתם עומדים בפני הגשת תביעה כספית או מתמודדים עם חייב שטוען לקיזוז, זכרו: הפרטים הקטנים הם שעושים את ההבדל הגדול. ודאו שהאסטרטגיה המשפטית שלכם מוכנה לכל תרחיש, ושעורך הדין שלכם יודע להפוך את המגן של היריב – להזדמנות שלכם.