זקוקים לעורך דין בסוגיה משפטית אזרחית/מסחרית

נשמח לעמוד לשירותכם

הכנס את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    בעל המאגר: עו"ד ניסים שופן | יצירת קשר: shopenlaw@shopenlaw.com מטרת האיסוף: טיפול בפנייתך ומתן שירות. | מסירת המידע נתונה לבחירתך. | המידע יישמר אצלנו ועשוי להימסר לספקי שירות תפעוליים (אירוח/דוא״ל). למימוש זכויות (עיון/תיקון/מחיקה) לחצו כאן.

    כשהמסך יורד והערבות עולה: המדריך המשפטי המקיף לתביעת ערבים אישיים בחובות תאגיד

    פורסם ביום 24.01.26

    כשהמסך יורד והערבות עולה: המדריך המשפטי המקיף לתביעת ערבים אישיים בחובות תאגיד

    מאת: עורך דין ניסים שופן מ- shopenlaw.com

    בנוף העסקי הישראלי, עקרון "האישיות המשפטית הנפרדת" של חברה בע"מ הוא אבן יסוד המאפשרת חיי מסחר תקינים ודינמיים. עיקרון זה נועד לעודד יזמות וליטול סיכונים מחושבים, תוך יצירת חיץ הרמטי, לכאורה, בין כיסו הפרטי של בעל המניות לבין התחייבויות החברה. אולם, המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר. עבור מנהלי אשראי, ספקים, נותני שירותים ונושים, החיץ הזה הופך לא אחת למלכודת דבש מסוכנת: החברה צברה חובות עתק, פעילותה הופסקה, והנושה עומד בפני שוקת שבורה המכונה בשפה המקצועית "חברה ריקה מתוכן".
    במצבים אלו, שבהם הליכי פירוק חברה עשויים להמשך שנים ולהניב דיבידנד אפסי לנושים הלא-מובטחים, "גלגל ההצלה" האמיתי והיעיל ביותר הוא הערבות האישית. זהו הנשק האפקטיבי ביותר בארסנל של עורך דין גביית חובות, אך השימוש בו דורש מיומנות כירורגית, תכנון מוקדם והבנה מעמיקה של דיני הערבות ודיני חדלות הפירעון החדשים.
    מדריך מורחב זה מיועד למנכ"לים, סמנכ"לי כספים ובעלי עסקים המבקשים להבין לעומק את האסטרטגיה המשפטית של מימוש ערבויות אישיות. נצלול אל הדקויות של חוק הערבות, ננתח את ההבדל בין ערבות חוזית לשטרית, ונבין מדוע ליווי משפטי מדויק הוא לא מותרות – אלא הכרח קיומי לעסק.

    חלק א': הארכיטקטורה של הערבות – להבין על מה באמת חתמו לכם

    לפני שרצים לבית המשפט להגיש תביעה, חובה לבצע "ניתוח פורנזי" של מסמך הערבות שבידיכם. המחוקק הישראלי, מתוך רצון סוציאלי להגן על ערבים, יצר הבחנות דרמטיות בין סוגי ערבים שונים. סיווג שגוי של הערב עלול להוביל למחיקת התביעה או לעיכובים של שנים.
    1. הדיכוטומיה: ערב מוגן מול בעל עניין
    חוק הערבות, תשכ"ז-1967, עבר רפורמות שנועדו להגן על "הערב הקטן" (לרוב בן משפחה או חבר) מפני הבנקים והגופים הגדולים. המושג "ערב מוגן" מתייחס לרוב לערב שסכום ערבותו מוגבל ושאינו בעל עניין בתאגיד. לגבי ערב כזה, החוק מציב חומות גבוהות בפני הנושה (כגון חובת מיצוי הליכים נוקשה).
    מנגד, כאשר אנו עוסקים ב-B2B (עסקים מול עסקים), לרוב הערב הוא בעל המניות, המנכ"ל או שותף בחברה החייבת. במקרה זה, הפסיקה והחוק מתייחסים אליו כאל "ערב שאינו מוגן". ההנחה היא שמי שמנהל את העסק ומחזיק במניותיו, מודע לסיכונים ולמצב הפיננסי.
    מדוע זה קריטי? משום שכלפי ערב רגיל (בעל עניין), דרך המלך לגבייה קצרה הרבה יותר. אין חובה מוחלטת להמתין שנים לסיום הליכי פשיטת רגל של החברה, וניתן לפעול נגדו באגרסיביות גדולה יותר. עורך דין גבייה מנוסה ידע לזהות מיד בראשית ההליך האם הערב שלכם זכאי להגנות או שהוא "חשוף בצריח".
    2. ערבות שטרית (Aval) מול ערבות חוזית
    ניואנס שרבים מפספסים: האם הערבות היא חתימה על גב המחאה (צ'ק) או חתימה על חוזה נפרד?
    ערבות על שטר (שיק) נקראת "ערבות אוואל". כוחה יפה מכוח פקודת השטרות, והיתרון העצום שלה הוא עצמאותה – היא מאפשרת לעיתים לדלג על טענות הגנה הקשורות לעסקת היסוד (כגון "הסחורה הייתה פגומה"). לעומת זאת, ערבות חוזית כפופה לדיני החוזים ולחוק הערבות. פרקטיקה נכונה של גביית חובות מלקוחות היא החתמה כפולה: גם על חוזה וגם כערב בערבות אוואל על המחאות החברה.

    חלק ב': המיתוס של "מיצוי הליכים" וכיצד עוקפים אותו

    אחת הטעויות הטקטיות הנפוצות ביותר בקרב מנהלים היא ההמתנה הפסיבית. המחשבה הרווחת היא: "קודם צריך לתבוע את החברה, לקבל פסק דין, לפתוח תיק הוצאה לפועל, להכריז עליה כחדלת פירעון, ורק אז – בעוד שלוש שנים – לפנות לערב".
    זוהי טעות שעלולה לעלות ביוקר ("כסף ששוכב מת").
    אמנם, סעיף 8 לחוק הערבות קובע עקרון שלפיו לא ניתן לדרוש מהערב למלא את ערבותו לפני שדרש הנושה את קיום החיוב מהחייב העיקרי. אך ישנם נתיבים עוקפים שעורך דין מיומן ידע לנצל:
    1. ויתור מפורש: בערבויות מסחריות מול בעלי עניין, ניתן ורצוי לכלול סעיף בו הערב מוותר על דרישת הדרישה המוקדמת ועל מיצוי ההליכים. אם הסעיף מנוסח כראוי, ניתן להגיש תביעה נגד החברה ונגד הערב בו זמנית, באותו כתב תביעה (כנתבעים 1 ו-2).
    2. החייב יצא מהארץ או נעלם: החוק מכיר במצבים שבהם אין טעם לרדוף אחרי החייב העיקרי.
    3. חדלות פירעון מוכחת: אם ניתן להוכיח לבית המשפט שהחברה קרסה לחלוטין, שמשרדיה נטושים ושאין לה נכסים ברי-מימוש, בית המשפט עשוי להתיר פניה ישירה לערב גם ללא הליך סרק ארוך נגד "השלד" של החברה.

    חלק ג': שדה המוקשים – הגנות נפוצות של ערבים בבית המשפט

    כאשר מוגשת תביעה, הערב לרוב אינו מרים ידיים. עורכי הדין של הערבים ינסו לרוב לתקוף את הערבות בשלוש חזיתות עיקריות. היכרות איתן חיונית לכל מנהל:
    • טענת "לא נעשה דבר" (Non Est Factum) והטעיה: הערב יטען כי לא הוסבר לו מהות המסמך, או שנאמר לו שזו "רק חתימה פורמלית לפרוטוקול". התשובה לכך היא הקפדה על נהלי החתמה מסודרים, ורצוי בנוכחות עורך דין או עם הסבר כתוב וברור בגוף המסמך ("קראתי, הבנתי ואני חותם מרצוני").
    • שינוי בחיוב העיקרי (סעיף 5): סעיף 5 לחוק הערבות הוא מוקש רציני. הוא קובע כי אם שונה החיוב הנערב (למשל, החוב הוגדל משמעותית או נפרס מחדש) ללא הסכמת הערב, הערבות עשויה להתבטל או להצטמצם. לכן, כל הסדר חוב מול חברה חייבת חייב לקבל את אישור הערבים בכתב ובחתימה מלאה. עורך דין גביית חובות בקיא ידע לנסח הסדרים שאינם משחררים את הערב מאחריות אלא משריינים אותה מחדש.
    • שיהוי ונזק ראייתי: טענה כי הנושה "ישן על זכויותיו", לא הודיע לערב על החוב המצטבר במשך חודשים, ובכך מנע מהערב להקטין את הנזק בזמן אמת. בתי המשפט רגישים מאוד לטענה זו. הפתרון: משלוח מכתבי התראה לערבים בזמן אמת, בדואר רשום עם אישור מסירה, עם כל חריגה מהותית בחשבון החברה.

    חלק ד': שלב הביצוע – מודיעין, עיקולים והוצאה לפועל

    הניצחון בבית המשפט הוא רק מחצית הדרך. השלב הבא הוא הפיכת פסק הדין לכסף ("From Verdict to Cash"). כאן נכנסת לתמונה מערכת ההוצאה לפועל.
    ההתמודדות מול ערב אישי שונה מהותית מהתמודדות מול חברה. לערב אישי יש נכסים שונים: דירת מגורים, משכורת, קרנות השתלמות, ירושות עתידיות ורכבים.
    עורך דין גבייה מנוסה יבצע, לעיתים עוד בטרם הגשת התביעה, חקירה כלכלית סמויה ("מודיעין עסקי"). מטרתה לאתר הברחות נכסים – למשל, העברת דירת המגורים על שם האישה או רישום הרכב על שם הילדים.
    במקרים אלו, ההליך המשפטי יכלול בקשות לצווי עיקול זמניים במעמד צד אחד (כדי "לתפוס" את הנכסים לפני שהערב יעלים אותם) וצווים להגבלת יציאה מהארץ, המהווים מנוף לחץ אדיר על אנשי עסקים.

    חלק ה': המומחיות שעושה את ההבדל – משרד עו"ד ניסים שופן

    בתוך הסבך המשפטי הזה, שבו כל מילה בחוזה וכל יום של איחור קובעים את גורל הכסף, בולטת פעילותו של עו"ד ניסים שופן. המשרד, שחרט על דגלו מצוינות בתחום הליטיגציה המסחרית והגבייה, מציע גישה שונה לנושא הגבייה, המבוססת על ניסיון רב שנים ומומחיות ספציפית.
    עבור עו"ד שופן, גביית חובות מלקוחות אינה פס ייצור טכני של מכתבי התראה, אלא מערכה אסטרטגית מחושבת. המומחיות של המשרד באה לידי ביטוי ביכולת לבצע "הערכת סיכונים" מדויקת (Due Diligence) על הערב ועל החברה החייבת. עו"ד שופן משלב באופן ייחודי בקיאות בדיני חברות (לצורך הליכי "הרמת מסך" במקרה הצורך), דיני שטרות ודיני הוצאה לפועל.
    עו"ד ניסים שופן ידוע בגישתו המשלבת נחישות משפטית בלתי מתפשרת ("Hardball Litigation") לצד התנהלות נעימה, מכובדת ועניינית. שילוב נדיר זה מאפשר לו לנהל משא ומתן אפקטיבי מול חייבים, שמבינים כי מולם עומד גורם מקצועי שלא יוותר, אך גם כזה שאפשר לסגור מולו עסקה ולסיים את הפרשה. הלקוחות נהנים מהידיעה שיש מי ששומר על האינטרס שלהם, גם כשהרוחות סוערות.

    שאלות ותשובות נפוצות (FAQ) בנושא תביעת ערבים

    כדי לפשט את הנושא, ריכזנו עבורכם מספר שאלות קריטיות העולות תדיר בקרב מנהלים:
    ש: האם ניתן לעקל את דירת המגורים של הערב?
    ת: כן, אך זהו הליך מורכב. חוק ההוצאה לפועל מעניק הגנות על דירת מגורים ("דיור חלוף"). עם זאת, כאשר מדובר בחובות מסחריים גדולים, ובערבים בעלי יכולת, ניתן לממש את הדירה לאחר הליכים מתאימים, או להשתמש באיום המימוש כמנוף לפשרה מהירה.
    ש: הערב טוען שהוא כבר לא בעל מניות בחברה ולכן הערבות בטלה. האם הוא צודק?
    ת: ברוב המקרים – לא. ערבות אישית היא התחייבות נפרדת מהחזקת המניות. עזיבת החברה אינה מבטלת אוטומטית את הערבות, אלא אם כן הערב דאג לקבל מכתב שחרור מפורש מהנושה בזמן העזיבה.
    ש: החתמנו את המנכ"ל על ערבות, אבל החברה נכנסה לחדלות פירעון. האם הערבות תקפה?
    ת: בהחלט. זו בדיוק מטרת הערבות. הליכי חדלות פירעון של החברה (הקפאת הליכים) בדרך כלל אינם עוצרים את ההליכים נגד הערבים האישיים, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת באופן ספציפי. זהו היתרון הגדול של החזקת ערבות אישית.

    סיכום: להפוך נייר לכסף

    ניהול גבייה משפטית מחייב החברה, ובמיוחד מערבים, הוא לא עניין למזל או לגורל. הוא תוצאה של הכנה מוקדמת, ניסוח משפטי מדויק בזמן ההתקשרות, ונקיטת הליכים נחושה ומתוחכמת ברגע האמת.
    ההבדל בין "חוב אבוד" שנמחק מהמאזן לבין "חוב בהסדר" שמוזרם חזרה לתזרים המזומנים, תלוי כמעט לחלוטין באיכות הטיפול המשפטי שתקבלו ובמהירות התגובה שלכם.
    אל תתנו לחייבים מתוחכמים לנצל את החסמים הבירוקרטיים. הכוח נמצא בידיים של מי שיודע להשתמש בחוק בתבונה.
    העסק שלכם מתמודד עם חובות אבודים? מחזיקים בערבויות ולא בטוחים כיצד לממש אותן בצורה האופטימלית?
    אל תחכו שהערב יבריח נכסים או יכריז על פשיטת רגל. זה הזמן לפעול. משרד עורך דין ניסים שופן, בעל מומחיות מוכחת בגבייה מורכבת וליטיגציה מסחרית, מזמין אתכם לפגישת אסטרטגיה ללא התחייבות. נבחן את תיק האשראי שלכם, ננתח את הערבויות הקיימות, ונבנה עבורכם מסלול גבייה מהיר ויעיל המותאם אישית לצרכים שלכם.

    לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית ולבחינת סיכויי הגבייה, צרו קשר עוד היום בטלפון 072 397-2351 ונחזיר את השליטה ואת הכסף לידיים שלכם.

    קידום עורכי דין קידום עורכי דין