זקוקים לעורך דין בסוגיה משפטית אזרחית/מסחרית

נשמח לעמוד לשירותכם

הכנס את הפרטים ונחזור אליך בהקדם

    הטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה לחייב בהוצאה לפועל

     

    ככלל, ניתן להטיל עיקולים על נכסי חייב הנמצא בהליכי הוצאה לפועל רק לאחר המצאת אזהרה כדין. מדובר בתהליך ממושך אשר לעיתים מוביל לעיכוב בגביית חובות. אולם, ישנם חריגים בחוק המאפשרים לזוכים להטיל עיקולים בטרם המצאת אזהרה לחייב. ההצדקה המרכזית להטלת עיקול במעמד צד אחד היא כאשר יש חשש מהותי שהחייב יבצע הברחת נכסים וכך ישאיר את הזוכה עומד בפני שוקת שבורה – ללא יכולת מעשית לבצע גביית חובות. 

    מומלץ להיוועץ עם עורך דין גבייה החל מרגע גילוי החוב בכדי לאפשר הליך גביית חובות מהיר ויעיל ככל האפשר. 

    מהו הכלל להטלת עיקולים על נכסי חייבים? החריג לכלל – מתי ניתן להטיל עיקולים על נכסי חייבים בטרם מסירת אזהרה? 

    על אלו ועוד תוכלו ללמוד במאמר הבא!

    המשיכו לקרוא!

     

    מהו הכלל להטלת עיקולים על נכסי חייבים?

    לאחר קבלת פסק דין מבית המשפט או לאחר שצ׳קים לא כובדו על ידי הבנק, זוכים יכולים לגשת ללשכת ההוצאה לפעול ולפתוח תיק נגד החייב. מערכת ההוצאה לפועל היא הזרועה המדינית האחראית על גביית חובות. לאחר פתיחת התיק, הזוכה נדרש לשלוח אזהרה לבית החייב, בו מפורטת דרישה מהחייב להסדיר את חובו לזוכה – אחרת ינקטו הליכי גביית חובות. החוק מאפשר לחייב להשיב לאזהרה במהלך תקופה קצובה הנקראת ״תקופת האזהרה״. באופן כללי, עם תום תקופת האזהרה, הזוכה רשאי לנקוט במגוון הליכי גביית חובות – הגבלות, עיקולים ומימוש נכסים:

    הגבלות: ההגבלות נועדו להקשות על התנהלות החייב במהלך היום יום. המטרה היא להפעיל לחץ סביר על החייב כדי לתמרץ אותו לשלם את חובו לזוכה. ניתן להטיל מגוון רחב של מגבלות, לרבות הגבלה על השימוש או החזקה של דרכון או רישיון נהיגה, הגבלה על יכולת ההנפקה של פנקסי צ׳קים או כרטיסי אשראי, הטלת מגבלות על יכולת החייב לצאת מהארץ ועוד.

    עיקולים: עיקולים מאפשרים להקפיא את המצב הקיים בנכסי החייב על מנת למנוע שינוי במצב הקיים בנכס ולאפשר מימוש של הנכס המעוקל בעתיד. העיקולים מונעים מהחייב לבצע שימוש בנכסיו לצרכים אחרים מלבד פירעון החוב. כך למשל, במידה ולחייב יש נכסי מקרקעין, רכב, נכסים פיננסיים אחרים וכיוצא באלה – ניתן להטיל עליהם עיקול. ראוי לציין כי כל עיקול מוטל בנפרד ולכן מומלץ לפנות לעורך דין גביית חובות על מנת לבצע תכנון אסטרטגי של עיקול הנכסים. כפי שנפרט בהמשך, היות ועיקולים משחקים תפקיד משמעותי במניעת הברחת נכסים, יש להטיל אותם בהקדם האפשרי.

    מימוש נכסים: בנוסף למניעת הברחת נכסים, העיקול מאפשר לממש את נכסי החייב ובכך לפרוע את חובו כלפי הזוכה. עורך דין גבייה מנוסה אשר בקיא בדיני הוצאה לפועל מסוגל להביא למימוש של הנכסים הסחירים והיקרים ביותר, וזאת על מנת למקסם ולייעל ככל הניתן את הליכי גביית חובות.

     

    במידה ופועלים בהתאם לכלל, התקופה עד להטלת העיקולים עלולה להימשך זמן רב, בעיקר לאור היכולת של חייבים מתוחכמים להתנגד לביצוע השטר או פסק הדין בשלל טענות מגוונות, כאשר גם אם הצדק עם הזוכה – פעולות החייב עלולות להוביל לעיכוב משמעותי בנקיטת ההליכים.

    יתירה מכך, היות וברוב המקרים לא ניתן להטיל עיקולים באופן מידי, מתעורר החשש שהחייב ינצל את הליכי ההוצאה לפעול על מנת להבריח את נכסיו ובכך להתחמק מתשלום החוב. מצב נפוץ הינו כאשר חייב מעביר את נכסיו לילדיו, ובאמצעותם, מעביר את הנכסים לגורמים שלישיים – הכול במטרה לטשטש את עקבותיו ולהסתיר את נכסיו מהזוכה. כך, הנכסים שלזוכה הייתה זכות חוקית להיפרע מהם – הוברחו.

    על מנת להתמודד עם תופעה זו – החוק יצר אפשרות להטיל עיקולים בטרם המצאת אזהרה לחייב בהוצאה לפועל.

     

    החריג לכלל – הטלת עיקולים על נכסי חייבים בטרם מסירת אזהרה

    לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל נגד החייב, סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפעול מתיר לזוכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיטיל עיקול במעמד צד אחד בטרם מסירת אזהרה לחייב. הסיבה לתזמון זה נובע מכך שעד למועד מסירת האזהרה לחייב – יכולתו של החייב לדעת שעומדים לנקוט נגדו בהליכים הינה מוגבלת. באופן זה, החוק יצר חלון הזדמנויות המאפשר למנוע מצב של הברחת נכסים.

    תקנה 14 לתקנות ההוצאה לפעול מחייבת שהבקשה להטלת עיקול תהיה מנומקת ומצורפת לתצהיר. יתירה מכך, היות ומדובר בהטלת עיקול על נכסי החייב ללא ידיעתו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי – רף ההוכחה הרובץ על כתפי הזוכה יהיה גבוה מהרגיל.

    זוכה המעוניין להטיל עיקול על נכסי החייב במעמד צד אחד (ללא ידיעתו) – נדרש להוכיח את היסודות הבאים:

    • יש להציג ראיות לקיום החוב. במרבית המקרים יהיה מדובר בפסק דין המהווה חוב פסוק, שיק שחזר ועוד.
    • הזוכה נדרש להציג ראיות המוכיחים שקיים חשש כי ללא העיקול הליך הגבייה ייפגע או יסוכל. לדוגמא, במידה והחייב התנהל בצורה חסרת תום לב מהלך מתן צ׳קים לזוכה או במהלך הליך התביעה בית המשפט (למשל חייב ששיקר במסגרת גילוי המסמכים וכיוצא באלה) – נסיבות אלו יכולות להוות ראיות המבססות את טענת הזוכה.
    • מאזן הנוחות – הזוכה נדרש להראות שהנזק שייגרם לו אילולא מתן צו העיקול יהיה גדול מהנזק שייגרם לחייב בעקבות הטלת העיקול.

     

    במידה ורשם ההוצאה לפועל שוכנע שקיימת הצדקה להטלת העיקול על נכסי החייב בטרם מסירת האזהרה, לאחר הטלת העיקול, החייב יכול להתנגד לכך. במצב זה הדיון בנוגע לעיקול יעבור לבית המשפט. תפקידו של עורך דין גבייה מנוסה יהיה להפריך את טיעוני החייב ולהציג ראיות מוצקות לכך שיש חשש שהחייב יפגע בהליך הגבייה. בנוסף לכך, עורך דין גבייה משפטית ישכנע את בית המשפט כי העיקול הינו סביר ומידתי במסיבות העניין. כך, ניתן יהיה להשאיר את העיקול על כנו ולהתחיל בהליכי גביית חובות ללא חשש מהברחת נכסים על ידי החייב.

     

    עורך דין גבייה ניסים שופן מתמחה בקשת תחומי הדין האזרחי בכלל ובהליכי גביית חובות בפרט. לאורך 19 שנים, עו״ד שופן ביצע הליכי גביית חובות מוצלחים עבור לקוחותיו לשביעות רצונם המלא! במידה ואתם מחזיקים בחוב פסוק או שיש בידיכם שיקים חוזרים – אל תישארו לבד!

    צרו קשר ועורך הדין שופן יבצע עבורכם הליך גביית חובות בצורה יעילה וזריזה! 

    אשמח לעמוד לשירותכם!

     

    ודים לוייב בניית אתרים בוורדפרס